איך טכנולוגיית AI משנה את תהליכי הגיוס ומה צופן העתיד?

הבינה המלאכותית (AI) מצויה כיום כמעט בכל תחומי חיינו, וכפועל יוצא עולם הגיוס מושפע מכך ישירות. תוכנות מבוססות AI הפכו לכלי מרכזי במיון מועמדים, חיזוי הצלחה בתפקיד, ואף ביצירת מודעות דרושים. יכולתה של הטכנולוגיה לנתח כמויות נתונים עצומות בזמן קצר מאפשרת לארגונים לקבל החלטות גיוס מהירות ומדויקות יותר מבעבר. יחד עם זאת, לא הכל ורוד  לצד היתרונות שהטכנולוגיה נושאת עמה, ישנם לא מעט אתגרים וסוגיות אתיות שמחייבות לתת עליהם את הדעת.

יתרונות 

1. מיון מהיר יותר של קורות חיים

האתגר הראשוני עבור כל מגייס/ת הוא ללא ספק סינון קורות חיים מתוך מאגר עצום של מועמדים. מערכות המבוססות על AI יודעות לזהות בקורות החיים מילות מפתח (BUZZ WORDS) רלוונטיות לצד תכונות ומיומנויות הרצויות עבור התפקיד.  לדוגמה, אם הארגון מחפש מפתח/ת Full Stack עם ניסיון ב-Python ו-React, מערכת ה AI תדע לסרוק כמויות עצומות של קורות חיים בשניות או דקות ספורות ולהציג מיד לאחר מכן את המועמדים הרלוונטיים ביותר. התוצאה היא חסכון ענק בשעות עבודה ויכולת  להתמקד במועמדים המתאימים ביותר. 

2. שיפור חוויית המועמדים

כל מי שהיה בתהליך חיפוש עבודה וודאי זוכר שתהליכי הגיוס עשויים להיות ארוכים ומסורבלים. הדבר עשוי להביא מועמדים לתסכול רב, וגם לכך יש פתרונות - צ'אטבוטים מבוססי  AI, יודעים לספק למועמדים מידע און ליין על תהליך הגיוס, לענות על שאלות נפוצות ואף לעדכן את המועמדים בזמן אמת על השלב בו מועמדותם נמצאת. מועמדים עשויים לקבל עדכונים חשובים בזמן אמת כגון: קורות החיים שלך התקבלו" או תאריכי זימון לראיונות. התוצאה תהיה תחושת מעורבות משמעותית יותר מצד המועמדים ותפיסת הארגון המגייס באופן חיובי יותר. 

3. חיזוי הצלחה בתפקיד

מערכות AI יודע גם לנבא את הצלחת המועמדים בתפקידים שונים. ביכולתן של מערכות אלו ללמוד את נתוני העבר של עובדים לשעבר של הארגון, ועל ידי כך ממש לזהות דפוסי הצלחה. לדוגמה, אם עובדים שנחשבו למוצלחים מאוד בתחום מסוים חולקים ביניהם מאפיינים דומים (כגון סופט סקילס או גישה פרואקטיבית). התוצאה תהיה גיוס שמבוסס על נתוני אמת ולא רק על תחושות.

אתגרים וסיכונים

1. הטיה מובנית

מערכות AI מתבססות על נתוני עבר של עובדים על מנת לפעול ולחזות עתיד, אך אם הנתונים הללו מכילים הטיות, כמו למשל שיוך מגדרי או אתני, המערכת תחקה את אותן הטיות. לדוגמה, מערכת שנלמדה על בסיס נתונים שכללו רק גברים, עשויה לסנן מלכתחילה נשים גם אם הן מאוד מתאימות לתפקיד. כדי להתמודד עם כך, ארגונים חייבים להטמיע מנגנונים לניטור הטיות בתהליך ולוודא שהמערכת פועלת בצורה שוויונית.

2. אובדן המגע האנושי

אין ספק ש AI מאפשרת פתרונות טכנולוגיים מרשימים במיוחד, אך אל לנו לשכוח שבסופו של יום תהליך הגיוס הוא תהליך אנושי. מועמדים יעריכו ויעדיפו תמיד קשר ישיר ואישי עם המגייסים ובמיוחד בתפקידים הדורשים רגישות או יכולות בין-אישיות. תלות רבה מדי של הארגון ב AI עלולה דווקא להרחיק את המועמדים מהארגון. הפתרון לכך עשוי להיות הטמעת AI כחלק מתהליך משולב – הפעלת אוטומציה לסינון ראשוני של קורות חיים ושמירה על אינטראקציה אנושית בשלבים מתקדמים, עשויים בהחלט לעשות את ההבדל.

3. פגיעה בפרטיות

טכנולוגיות AI מנתחות כמויות עצומות של מידע אישי (למשל נתונים אישיים מתוך קורות החיים, פרופילים ברשתות חברתיות ותשובות לשאלונים). חוסר שקיפות לגבי אופן השימוש במידע זה עלול להרתיע מועמדים ולפגוע באמון שלהם בארגון. נדרשת שקיפות מלאה לגבי הנתונים שנאספים, מדוע הם נאספים וכיצד הם נשמרים בצורה מאובטחת.

מבט לעתיד: שילוב בין טכנולוגיה לאנושיות

הבינה המלאכותית בעולם הגיוס מהווה בשורה ושינוי פרדיגמה אמיתי. עם זאת, השילוב בין טכנולוגיה ואנושיות הוא המפתח ליצירת תהליך גיוס מאוזן ויעיל. העתיד נושא איתו מגמות חדשות ונוספות בתחום: 

1. ממשקי AI אינטואיטיביים יותר: מערכות שיהפכו את תהליך הגיוס לאישי יותר, כמו סיוע בבניית קורות חיים מותאמים למשרה.

2. ניתוח רגשות במהלך ראיונות: שימוש בטכנולוגיות לזיהוי הבעות פנים ושפת גוף, לצד תשובות מועמדים, כדי להעריך התאמה לתפקיד.

3. שימוש ב-AI לגיוון תעסוקתי: מערכות AI שיעודדו גיוס מועמדים מגוונים באמצעות ניתוח נתונים והפחתת הטיות אנושיות.

לסיכום, ה-AI כאן כדי להישאר

יתרונותיו של השימוש ב AI בתהליך הגיוס רבים – החל מסינון קורות חיים מהיר ועד חיזוי סיכויי הצלחה בתפקיד. יחד עם זאת נדרשת הקפדה על איזון בין הרצון להשגת יעילות מירבית לבין שמירה על הממד האנושי. ארגונים שישכילו לאמץ את הטכנולוגיה ידעו לתת את דעתן על האתגרים האתיים ומקצועיים שהיא מביאה עמה, ימצבו עצמם כארגונים חדשניים שמובילים את שוק העבודה לעתיד טוב יותר.